באחד הקיצים טסתי עם משפחתי לרומניה.
נחתנו בעיר סיביו ומשם המשכנו ישר לפויאנה ברשוב ואז לכיוון צפון לטיול שורשים.
זה היה אחד הטיולים הכי אינטנסיבים שלי ברומניה וזאת בגלל הנסיעות המרובות.
את שלושת הימים האחרונים בילינו בכפר קסום באזור סיביו,מרחק של כ20 דקות נסיעה מהעיר.
שם הכפר- טלמצ’ל (Tălmăcel).
הכפר מרגיש כאילו נלקח מאגדה וזאת בזכות האותנטיות והפשטות שבו.
הפשטות מתבטאת במקומיים אשר יוצרים את ההוויה בכפר.
ההוויה בכפר גרמה לי לתהות על מהות החיים, כמו- האם הרדיפה אחרי הכסף הכרחית? האם החיים המערביים זה פסגת השאיפות? האם ניתן לחיות ללא כסף ועדיין להיות מאושרים?
אני בספק אם המקומיים שמעו בכלל על האינטרנט והקדמה הטכנולוגית… ובאמת לא יודע אם “רע להם” בלי זה.
לא יודע אם תהיותיי הביאו אותי לתובנה מסוימת בקשר למהות החיים אך כן הבנתי שניתן לחיות אחרת.
אני ממש מקנא בהם (במובן החיובי).
בכפר הם מגדלים את האוכל שהם אוכלים- עובדים את אדמתם, מגדלים את בעלי החיים שלהם ומריחים את “ניחוחות” הרפת וזה נראה שממש כיף להם ככה…
בכפר התארחנו בפנסיון יפיפה בשם Pensiunea Rustic המנוהל על ידי זוג חביב אשר נתנו לנו מענה על כל בקשה.
בבוקר בפנסיון קבלנו ארוחת בוקר כפרית טרייה טרייה…
מה יותר כיף מלאכול את הירקות ישר מן האדמה, את הביצה ישר מהלול ולשתות את החלב ישר מהרפת…
והכל הכל אורגני לחלוטין!!!
בבוקר השני לאחר ארוחת הבוקר יצאנו החוצה ובדיוק עברו זוג מבוגרים על עגלת חציר רתומה לסוסים.
אני, ג’ינג’י כמו ג’ינג’י, ישר בקשתי מהם לעלות על החציר ולרכב איתם ולעשות תמונות.
הם הסכימו באדיבותם והמשכנו עד דיר החזירים שלהם.
הריח שם היה איום ונורא אבל הם היו מבסוטיםםםם וצחקו עליי שלא התחברתי ל”ניחוחות”.
האישה הגדירה את הריחות “כבושם”… אך אני ברחתי משם כל עוד נפשי בי כי אני רגיש לריחות.
אמרתי להם תודה והמשכתי משם לטיול לאורך הנהר החוצה את הכפר.
לצד הנהר ראיתי באר מים שסביבו התקבצו כמה מבוגרים תושבי הכפר, ארבע נשים וגבר.
הם שמחו מאוד לראותי ואף הציעו לי לקנות מעבודות היד שלהם.
כמובן גם איתם עשיתי תמונה… איך לא.
לקראת הערב ניתן לראות את שיירת הפרות אשר חוזרות מן המרעה והולכות לבדן בתוך הכפר עם הפעמונים סביב צווארן.
החוויה בכפר זאת חוויה שלא אשכח בחיי.
יום למחרת נסענו בדרך טרנספגרשן (Transfăgărășan)
דרך טרנספגרשן הינה דרך מדהימה!! וזכתה בתארים רבים על ידי המגזינים הנחשבים בעולם ואף דורגה כאחת מבין עשרת הדרכים היפים בעולם.
דרך טרנספגרשן או כביש טרנספגרשן הינו כביש מפותל עם סרפנטינות אשר נמצא בין העיר סיביו לעיר פיטשט.
הכביש נסלל בין השנים 1970-1974 על ידי הרודן הקומוניסטי ניקולאי צ’אוצ’סקו לאחר הפלישה הסובייטית לצ’כוסלובקיה בשנת 1968.
למרות שצ’אוצ’סקו היה קומוניסט מובהק הוא חשש מפלישה סובייטית לרומניה (רומניה הייתה קומוניסטית אך לא הייתה נחשבת כחלק מברית המועצות) ובמהלך אסטרטגי הורה על סלילת כביש טרנספגרשן שתשמש כגישה לד השני של ההרים במקרה של פלישה סובייטית.
על סלילת הכביש עמלו כוחות צבא ואסירים מבתי סוהר וגבה מחיר כבד בחיי אדם וסלילתו הייתה יקרה מאוד.
במהלך השנים ייעוד הכביש קיבל תפנית והפך ליעד תיירותי נחשק ומוכר מאוד ברומניה ובמזרח אירופה בכלל..
הכביש מטפס לגובה של 2,042 מטר ונחשב לכביש השני בגובהו ברומניה אחרי הכביש טרנסאלפינה.
הנאה צרופה לצפות בנוף, בעצים הגבוהים ובמפלים (למי שנהוג פחות מומלץ להימנע מלהסתכל מסביב כי צריכים להיות זהירים בסיבובים).
הכי כיף היה לפתוח את חלונות הרכב ולשאוף את אוויר הפסגות. המזגן ברכב ממש מיותר שם.
לא מחזה נדיר לראות שם שיירות של אופנועי הארלי דוידסון או רכבי יוקרה אשר באו לחוות חוויה מוטורית.
באיזה נקודה באמצע הדרך בצד ימין ישנם דוכנים רבים לממכר מזכרות, אוכל אותנטי, שוקולדים תוצרת בית, בגדים אתניים, כובעים מגניבים ועוד.
שם קניתי שוקולד ביתי מעולה וקיורטוש כמובן…
לאחר אתנחתא קלה המשכנו לטפס במעלה הכביש עד אגם בלאה (Bâlea Lake)
נגלה בפנינו אגם יפיפה שסביבו דוכנים רבים ומסעדות.
בימים מסויימים האגם חבוי בתוך העננים וניתן להגיע אליו גם ברכבל במיוחד בימי החורף כאשר כביש טרנספגרשן סגור לתנועה בגלל השלגים.
עוד אטרקציה מדהימה באזור האגם (בימי החורף) זה מלון הקרח Balea Ice Hotel אשר הוקם בשנת 2006 וכולו עשוי קרח ונחשב הראשון מסוגו במזרח אירופה וזאת חוויה בפני עצמה (כמו כן, ניתן לעלות למלון רק עם רכבל).
ולטיפ של ג’ינג’י באזור סיביו!
אומרים שדייג אוהב דגים… אז למה הוא אוכל אותם?
וואלה לא יודע… אבל את זה תשאלו את בעלי חוות הדגים Albota
Albota הינה חוות דגים ענקית באזור סיביו.
המסעדה מתמחה בגידול דגי פורל בבריכות במקום.
המקום נמצא בדרך לטרנספגרשן כשבאים מכיוון סיביו.
במתחם מסעדה רומנית אותנטית המתמחה במנות דגי פורל ועוד כמה מנות מעניינות.
מלבד דגים יש במסעדה גם מנות בשר וגבינות.
במתחם יש גם פנסיון מעולה שנקרא Complex Păstrăvăria Albota
זה מקום מושלם לאתנחתא וארוחה טובה.
קישור לאתר-
ועד כאן על אזור סיביו.
כמובן יש לי עוד הרבה לסקור באזור זה אבל זה אשאיר לקיץ הבא…
