רבות שמעתי על מרמורש לפני שהגעתי אליה.
שמעתי על זה שהיא נתפסת בעיני הרומנים לפסגת האותנטיות הרומנית ותמיד שאלתי את עצמי “מה כוונת המשורר?!”
מקלוז’-נאפוקה נסעתי למרמורש לבדוק על מה כולם מדברים והתאהבתי בה ממבט ראשון.
התאהבתי בייחודיות שלה ובשונות שלה משאר אזורי רומניה בהם טיילתי. הקסם של מרמורש נובע מהאותנטיות והחוויה השונה שהמקום משרה על המבקרים.
אז קצת על מרמורש…
מרמורש הינו מחוז הנמצא בצפון מערב רומניה הגובל במחוז סוצ’בה במזרח, מחוז סאטו-מארה במערב, מחוזות קלוז’, סלאז’ ובסיטריצה- נסאוד בדרום ואוקראינה בצפון.
בירת המחוז היא באיה- מארה Baia Mare
המחוז מונה כ370 אלף תושבים בערך (רומנים ובני מיעוטים)
הייחודיות של מרמורש היא בשמירת המנהגים, המסורת, הפולקלור, התרבות, הקולינריה, הארכיטקטורה המרמורשתיאנית ובעבודות המלאכה בצורה קנאית וגם הנופים… אחחחח הנופים…
מה שתפס את עיניי באופן יוצא דופן במרמורש זה השימוש הנרחב בעץ.
ניתן לראות זאת בעבודות היד (שזאת בעצם אחת ההתמחויות של המקומיים), אלמנטים ארכיטקטונים העשויים מעץ, כמו- שערי עץ בכניסה לבתים ומבני ציבור, מבנים בעלי צריחים גבוהים ומחודדים מעץ וכו’.
תושבי המחוז ידועים ביכולות העבודה בגובה שלהם וזאת בזכות צורות התכנון והבניה הנהוגים באזור ואפילו יש סברה כי בראשית ימי הבניה לגובה בניו יורק נשלחו לניו יורק פועלים רבים מאזור מרמורש להשתתף במלאכת בניית המגדלים בעיר.
ביום הראשון שלי במרמורש ביקרתי במנזר אשר נמצא בקומונת Bârsana (קומונה- כמה כפרים סמוכים שהתאגדו ליישות אחת).
שם המנזר הוא Mănăstirea Bârsana
נגלה בפני מנזר יפיפה שכולו בנוי בסגנון בניה מרמורשתני.
המנזר נמצא על שיפולי גבעה אשר נשקף ממנה נוף ציורי מרהיב ועוצר נשימה המשקיף לכל האזור.
המנזר משתרע על שטח עצום ומורכב ממבני עץ רבים וגנים יפיפיים!
כל מבנה שונה מהשני וכיף לדלג בין המבנים.
המבנים הם מבני עץ שעליהם גילופים ועיטורים מיוחדים.
התמזל מזלי להיות במנזר בתפילת יום ראשון וזאת הייתה חוויה מדהימה בפני עצמה.
המנזר היה גדוש מתפללים הלבושים בלבוש אתני חגיגי אופייני למרמורש וכמרים אשר נשאו דרשות.
האווירה הקסומה במקום ליוותה אותי בסיורי במנזר בין השבילים שלצידם גנים מוריקים ופרחוניים.
ושלא אדבר על השקט במקום. שקט ממכר!
ישנה סברה שבמתחם ממוקם מבנה העץ הגבוה ביותר באירופה.
כתובת- DJ186 276, Bârsana
אתר- http://manastireabarsana.ro/joomla/
לאחר סיורי במנזר Bârsana Monastery
הרחקתי עד הגבול עם אוקראינה לעיירה קסומה שנקראת Săpânța
בעיירה נמצא בית הקברות המפורסם והיפה ביותר ברומניה.
בית הקברות נקרא באופן ביזרי “בית הקברות השמח” או ברומנית Cimitirul Vesel din Săpânța
שם התואר המשעשע ניתן למקום על ידי עיתונאי צרפתי שביקר בבית הקברות הזה לפני כ30 שנה בערך.
השם ניתן למקום בגלל שבית הקברות נבנה בצורה מאוד מסוגננת ומתהדר בכ800 קברים בערך העשויים מעץ וצבועים בצבעים-אדום, צהוב, כחול וירוק כאשר כל צבע מסמל דבר רוחני אחר.
האדום המסמל את תאוות האדם, הצהוב מסמל את פוריות האדם, הירוק מסמל את החיים וכל האלמנטים הצבעוניים על רקע כחול.
Cimitirul Vesel din Săpânța
בראש כל מצבה מגולף ציור שמתאר את אורכות חייו של אותו אדם הקבור במקום דרך תחביביו או תחום עיסוקו.
מתחת לכל ציור מגולף חמשיר משעשע המתאר את אותו אדם.
למשל על אחת המצבות קראתי את המשפט הבא “כאן נח תיאודור אשר יותר מכל אהב את הנאות החיים, לשתות ולנשק את כל הנשים, אך כשהזדקן מתה תשוקתו ומכאן החליט למות איתה”.
לעומת זאת ישנן מצבות המספרות סיפור טרגי על אותו אדם הקבור תחתן ומכאן גם החמשיר מספר את הסיפור הטרגי של אותו אדם.
למי שקורא ומבין קצת רומנית ממליץ לעצור בכמה מן המצבות ולקרוא את החמשירים.
בית קברות זה הוא פרי יצירתו של הנגר והגלף המקומי יואן סואן פטרש.
יואן היה מבקש מהאבלים שיכתבו חמשיר שיבטא את קווי דמותו של אותו אדם והיה מגלף אותם על גבי מצבת יקיריהם.
אך ישנם מקרים שהחמשירים נכתבו בגוף ראשון על ידי אותו אדם שלימים נקבר במקום.
בקדמת בית הקברות ניצבת כנסיה עצומה וססגונית (בנויה גם כן בסגנון ארכיטקטורה מרמורשתיאנית עם צריח גבוה ואלמנטים מקומיים.)
אך באותו זמן שהייתי הכנסיה הייתה בשיפוץ אז לא הייתה אפשרות להיכנס פנימה אך גם מבחוץ ניתן לחוות את יופיה.
מחוץ לבית הקברות דוכנים רבים לממכר התוצרת המקומית.
מבגדים אתניים דרך עבודות יד עד גבינות מיוחדות.
חיפשתי בין הדוכנים חולצה אתנית אופיינית לאזור מרמורש אך לצערי לא היו חולצות לגברים.
לאחר מכן חזרתי לפנסיון שבקומונת Bârsana ששכרנו בו חדרים מבעוד מועד.
לקראת הערב התארגנו על ארוחה מקומית שכללה מרק ובשר על האש.
לאחר המסיבה כששבענו מכמות האוכל העצומה הגיע הזמן לחגוג כמיטב המסורת.
קבלנו מבעלת הפנסיון תלבושות מרמורשתיניות אתניות, התחפשנו למקומיים ונכנסנו להוית המקום.
במקרה היו בחצר הפנסיון משפחה הונגרית מהעיר סיגט שחברו אלינו לחגיגה, כיבדו אותנו במשקאות פלינקה וצוויקה תוצרת בית והשילוב של המוזיקה והשתייה בהחלט עשו את העבודה.
במהלך הערב לימדו אותנו את ריקוד ההורה המקומי (שורשי ההורה שלנו הם מאזור רומניה) ובהחלט זאת הייתה חוויה יוצאת מן הכלל!!
ביום השני שלי במרמורש נפרדתי מהקבוצה ופגשתי חבר בעיירת הנופש Borșa
Borșa הינה עיירה קטנה ויפה הנמצאת בצד המזרחי של מרמורש כשעה וחצי מהעיר סיגט (Sighet).
את העיירה תוחמים הרים מוריקים ובעונת החורף העיירה משמשת כאתר סקי תוסס ומוכר ברומניה.
את הזמן העברנו שם בטיול רגלי בעיירה, אכלנו קיורטוש (אפשר בלי?!) ואז עלינו לרכבל telescaun borșa המטפס לקצה ההר.
הנסיעה ברכבל הייתה ארוכה (אולי הרכבל הכי ארוך שהייתי בו ברומניה) ואציין שהרכבל הינו רכבל פתוח, כך שלא מתאים לכולם.
מקצה ההר ירדנו בירידה תלולה כ30 דקות עד שהגענו למפל יפיפה.
-בשביל לחזור לעיירה יש לחזור רגלית לאותה נקודה למעלה ואז לרדת בירידה תלולה אך הנוף ממנה עוצר נשימה.
לא מומלץ למבוגרים או בעלי מוגבלויות.
מבורשה נסענו לעיר סיגט (Sighet) שהיא העיר השניה בגודלה במרמורש אחרי Baia Mare
סיגט היא אחת הערים המסקרנות ביותר ברומניה וזאת בזכות ההיסטוריה המרתקת שלה.
לפני ביקורי בסיגט עשיתי קצת שיעורי בית על העיר וגיליתי כי סיגט נחשבת לאחד המוקדים היהודיים החשובים ביותר באזור טרנסילבניה ומאחוריה היסטוריה יהודית מעניינת.
בסיורי הקצר בסיגט הרגשתי שלכל מבנה ומבנה יש סיפור לספר לי.
תחילה ביקרתי במוזיאון מעניין ששמו Memorialul Victimelor Comunismului şi al Rezistentei
המוזיאון הוא בעצם בית כלא לשעבר הידוע לשמצה שבו נכלאו מתנגדי המשטר הקומוניסטי ברומניה.
המוזיאון מוקדש לזכרם של קורבנות המשטרים הקומוניסטים במזרח אירופה וברומניה בפרט.
בין מתנגדי המשטר שנכלאו שם היו- אנשי רוח, רופאים, כמרים ואנשי דת שונים, מדיניים ובני מיעוטים אשר התנגדו, התבטאו או פעלו נגד המשטר הקומוניסטי.
בית הכלא נחשב בין האכזריים ביותר ברומניה והתנאים היו מחפירים ולא אנושיים.
בסיור במוזיאון, בין תאי הכלא אפשר לקבל טעימה מרה ממה שחשו האסירים במקום.
בתאים מייצגים אור קוליים, תמונות ומלל לקריאה ברומנית ובאנגלית המתארים את חיי היומיום בכלא.
בין התאים ישנם גם תאי עינויים בהם האסירים היו עוברים עינויים קשים.
ביקורי במוזיאון לווה ברגשות מעורבים.
מצד אחד גיליתי עניין רב בנעשה בכלא ומצד שני התחושה הייתה מכבידה.
אך למי שמוצא בהיסטוריה הקומניסטית עניין אני ממליץ בחום לבקר שם.
כתובת- Strada Corneliu Coposu 4, Sighetu
אתר- https://www.memorialsighet.ro/memorial-en/
לאחר הסיור במוזיאון טיילתי במרכז העיר ואז המשכתי למוזיאון אלי ויזל ששם היה גם בית ילדותו.
שם נחשפתי לפן היהודי המעניין של העיר דרך הסיפורים על אלי ויזל שהיה סופר ופילוסוף יהודי מוערך וחתן פרס נובל מהמוכרים בעולם.
שם סופר לנו על תקופת ילדותו, על השואה ועל הגירתו לארצות הברית והצלחותיו.
בין הדברים סופר גם על יהדות סיגט ומרמורש לאורך ההיסטוריה.
במוזיאון תמונות וספרים של אלי ויזל, ספרי קודש ותשמישי קדושה של משפחת ויזל המלווים בהסברים.
כתובת- Strada Tudor Vladimirescu 1, Sighetu
אתר- http://muzeulmaramuresului.ro/istorie/casa-memoriala-elie-wiesel/#.XuSRcdVvbIU
ביום השלישי נסענו לתחנת רכבת הקיטור Mocăniţa
משם יצאנו לטיול ברכבת קיטור בת 80 שנה בערך והיא הרכבת קיטור האחרונה שעדיין פועלת ביבשת אירופה.
הרכבת נוסעת במהירות של כ25 קמ”ש ועוברת בין כפרים יפים שהזמן בהם עמד מלכת, הרים ונופים מדהימים.
הרכבת עוברת דרך נהר יפיפה שממנו היא שואבת מים לנסיעה וישנה עצירה של כשעה לארוחת צהריים.
זאת אטרקציה תיירותית מאוד מהנה.
העשן הסמיך ושריקות הקטר מקנים תחושה נפלאה של חזרה במנהרת הזמן לתקופות אחרות שכאילו נלקחו מתוך אגדה…
והפשטות היא שם המשחק.
כתובת תחנת הרכבת- Gara Mocăniței Viseu de Sus
קישור לאתר- https://www.cffviseu.com/en/home/
ולטיפ של ג’ינג’י באזור מרמורש!
אם יצא לכם לעבור דרך העיר סיגט (Sighet) שבמרמורש או סתם תקפצו לביקור בעיר אני ממליץ לכם לבקר במסעדה מרמורשתינית מדהימה בשם Casa Iurca de Călineşti
המסעדה ממוקמת בצמוד למוזיאון אלי ויזל בכתובת- Strada Dragoș Vodă 14
המסעדה מגישה ממיטב המנות המרמורשתיניות האופייניות לאזור וברמה גבוהה ביותר!
שם ניתן למצוא- גולש, מרקים, צ’ורבות, ממליגה, פפנאש ועוד.
המנות מתובלות בתבלינים מיוחדים וזה טעים בטירוף!
במתחם המסעדה יש גם פנסיון יפה.
אם אתם במסעדה אני ממליץ להתעמק בעבודות האומנות התלויות על קירות המסעדה.
קישור לאתר המסעדה-
יכול להגיד בפה מלא שהטיול שלי למרמורש היה בין הטיולים הטובים והמסקרנים שלי ברומניה שם נחשפתי לשורשי האומה הרומנית.
כמובן שזאת הייתה סקירה על קצה המזלג ובעתיד אחזור לשם…
מקווה שנהניתם!
לכל שאלה מוזמנים לפנות אליי.
כאן היה ג’ינג’י… להת’…
